כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות ילד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ילד. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 10 בפברואר 2017

חוזר להיות ילד

ככל שחולפים הימים
אני חוזר להיות ילד
שוכב על מיטה מפוחד
סופר ימים שלא יחזרו
ככל שחולפים הימים, אני שוב מתגונן

קרבות שלא ידעתי להסביר
קווים נעלמים ברקע
אין לי יותר מה למסור, אין לי יותר מה לתת
ככל שאני מתקדם
הולך אחורנית בתנועות חדות, אל עבר קו הסיום

ככל שחולפים הימים
אני מרגיש מותש
לא יודע אם אלה דמעות או דם
לא מצליח להבין מה אני אמור לומר
חוזר להיות ילד ובלי שום הגנה

כמה מיטות, כמה חדרים
וילונות שקופים, תגים על הידיים
אני שוב ילד שמתבונן בציור ולא מצליח להבין
איפה מתחילים הקווים, ואיפה הם נגמרים
לא יודע אם אלה דמעות או דם

השדים שבתוכי, לא מפסיקים לרוץ
ניצחתי את חלקם, אחרים נשארו עומדים
עכשיו אני שוקע בתוך הקירות
נופל אל תוך הבורות
חוזר להיות ילד, בין הוילונות 



אותה מחלקה, אותה מיטה, שוב ושוב ילד 

השפן חזר לשחק

בחשכה, אורות העיר נוצצים
אפשר לראות את קו החוף
סירות חוזרות אל המעגן
שתי נשים משוטטות בלי כוונה

הייתי כאן פעם
שום דבר לא באמת השתנה
הייתי כאן פעם
לא זוכר משהו אחר, יותר או פחות, הכל מתערבב

מוקף בצינורות
השפן יצא לשחק
דמיות רצות הלוך ושוב
אי אפשר לשחזר את האמת

אני בורח וזה אומר לא מעט
על מה שאני יכול לתת
אני בורח וחוזר אל הנקודה
שם ההכחשה היא האמת

מדחיק את עצמי
נשכח בנקודה
בתוך מיטה צרה
חלון שמשקיף אל העיר

אני הבחור ההוא שצורח בקול
אני הילד שמבקש רחמים
אורות נוצצים בים התיכון
שמישהו יסביר לי, איך בורחים מפה 



שוב חזרתי לבית חולים, אני לא בטוח שאי פעם היה משהו אחר 

יום שלישי, 8 בספטמבר 2015

תהום

ואם אחזור להיות ילד
אתלה דגל שחור על עור חלק
שריטות ופצעים
ואולי אקח איתי כל הרמזים

מדמיין איך זה ירגיש
אם אקח את הרכב ואחצה איתו את קו הגבול
ישר אל תוך התהום
מה אז אוכל לספר על עצמי

חושב על הידיים שיכתבו את הסיפור
ועל האמת הגדולה והנוצצת
משהו באמצע מתעדכן או מתערב
אני כבר לא יודע איך לצאת מזה

צריך קול שידבר איתי
צריך עיניים שיביטו עלי
לא באור, לא בחשכה
יום אחד הרכב הזה יתדרדר לתהום

תוהה מה יגידו אחרי לכתי
אם יהיה לי מקום להשלים
גם משפטים קצרים זקוקים למקום
אני בורח בלי להבין עד הסוף

לאן זה בעצם הולך
תמיד אני חוזר וחוזר
לעולם לא מגיע לקצה
והילד שבי מבקש להישאר ברקע

אולי אם אסתובב עם הרכב אל הצד השני
מסע כזה אל בין הדרכים
אני לא זוכר כבר שנים
ועכשיו אני רחוק מדי בשביל להספיק 



אולי אם אסתובב לאחור, שוב אחזור להיות ילד 

יום שבת, 21 בפברואר 2015

שחררו אותי לחופשי

\עומד ליד החלון, מחכה לבשורות
גשם מטפטף לאט
מדי פעם אפשר לראות ילד חוצה את הרחבה בריצה
במקום אחר הזמן תקוע בלי סיכוי להשתחרר

שחררו אותי לחופשי,
תנו למחשבות שלי להניח לי
מביט מהצד
הסוסים עדיין כאו אבל דלת האורווה פתוחה

עומד ליד החלון
אימא ובן הולכים צעד ועוד צעד
אולי הם קרובים, אולי זה מקרה
מי זה הכלב שנובח  עכשיו

אני צוחק ואז לא מבין למה
שחררו אותי לחופשי
מישהו יודע את התשובה
היא באה בלי תגובה

אני לוגם מהכוס
מחזיר אותה לאט
אל השולחן, אל האבק
משהו משתחרר בלי כוונה

שחררו אותי לחופשי,
תנו למחשבות שלי להניח לי
מביט מהצד
הסוסים עדיין כאו אבל דלת האורווה פתוחה



יותר מדי מחשבות, זו האמת, שחררו אותי לחופשי מהן 

יום שני, 12 בינואר 2015

רוץ ילד

היי ילד
אל תיתן להם לקחת ממך את הנשמה
אל תיתן להם להילחם בך

היי ילד
אל תיתן למדים שלהם לגרום לך לבכות
אל תיתן לחיה שבך לצאת בשבילם
זו רק אשליה

אל תאמין ילד שזה אפשרי
אם תביט החוצה תראה
יש שם משהו בשבילך

היי ילד
אל תקשיב לקולות שצועקים בתוך הראש
היי ילד
זה לא שייך לך, אתה צריך להיות עכשיו רחוק מכאן
הם מביטים בך

נועצים עיניים
שיניים בגוף שלך
אתה מרגיש הכול
ובסוף אתה נלחץ לקיר

היי ילד תיזהר יש שם קיר
הם דוחפים אותך
אם תיפול, הם יאשימו אותך
אתה סיבכת את כולם

ילד, אל תלך לשם
הקווים לא ברורים
אתה עלול למצוא את עצמך מחוץ לתחום

היי ילד
אל תסתתר מאחורי הפנים העצובות
יש שם אש בוערת, אל תנסה לכבות
זה הלהבות שלך

הם יעמדו בפנייך
ויאסרו עלייך לשחק בחוץ
יגידו לך שזה לא בשבילך

ילד אל תהיה המכונה שלהם
יש בחוץ שמש, תרוץ אחריה
היי ילד
אל תסכים להכתים את המציאות בשמם

היי ילד
אל תפחד להיות אתה, הם בכול מקרה ישפטו אותך
תביט על עצמך

היי ילד
יש שם מישהו, הוא מחכה לך
תספר לו את האמת

תיתן לו להביט לך בעיניים, תן לו לגעת בידך
אתה תראה את הדרך, הם יראו את המחסומים
זה כמו סיוט לילה

היי ילד
אל תוותר על החלום
היי ילד
הם רק הכתם שבשמו הם מדברים
אתה הוא המציאות
שלא יספרו לך שהיא חלפה.

היי ילד
תרוץ, רוץ ילד
אל תאמין לכול הסיפורים
בדרך כלל הגיבור מנצח
הקורבן חוזר הביתה לבד

היי ילד
בעולם שהמציאו בשבילך
אין מקום לכול אחד
הם יגידו לך שאתה מחוץ לתחום

רוץ ילד
תברח מהכול
העיניים עייפות
הגוף רעב

היי ילד
אל תתפתה
בסופו של דבר זה יגיע.



שיר משנת 2002, מתאים גם היום, לא?