נשמה אבודה

בוא ותילחם עכשיו
על הנשמה האבודה שמבקשת בית
תאחוז בידה ותוביל אותה
אל החדר הקטן,
שם היא תוכל להחביא אלף סימנים של ייאוש


יש קרבות בהם אתה לעולם לא תמות
יש מלחמות בהן תמצא את עצמך גוסס
קח את הנשמה האבודה לסיבוב
בארץ המובטחת, בסודות ובשקרים


אתה אוהב את הזמן שמקים אותך בקולות פעמונים
זועק אליך מתוך אדמה לבנה
בוא תתקרב, אל הרגע ההוא
שם תוכל להביט על עצמך
נשמה אבודה ביער נכחד


בוא ותילחם עכשיו על קירות
פעם היו לך לבית
בוא ותילחם עכשיו על הכרזות
מתנפנפים ברוח עד קצוות התחושה


בוא ותילחם עכשיו
תן בית
שום דבר לא אמיתי עד שהוא נופל
בוא ותילחם על הנשמה האבודה
היא תיתן לך רגע אחד של תקווה


ואולי עכשיו זה מתאים יותר מתמיד 

בשביל להמשיך

לא שם לב לפריחות ולא לנופים

דגלים לא עושים לי שום דבר

אז אל תנסי לפתות אותי

באמונות טפלות ובזיכרונות מחיים רחוקים

יש לי מספיק משלי, ומדי פעם אני מוריד

בשביל להמשיך

פלאפונים מתנפצים, ואנחנו יוצאים

דחייה קלה, איחורים כבדים

לא מסתפקים במילים

אז אל תנסי לפתות אותי

בשקיעות עגומות וזריחות נשגבות

כתבתי עליהן סיפורים, עכשיו אני מוריד

בשביל להמשיך

זוכר כשנפגשנו בפעם הראשונה

צחקנו המון בלי לדבר

בראש רצו לי סרטים וכתבתי מילים

היה בי משהו אחר

את לא ניסית להבין

ברקע אנשים רצו לכיון השני

אני לא קורא ספרי אימה

וטקסים עושים לי רע

אז אל תנסי לפתות אותי

בשולחנות ערוכים ובשניים

שלא מסוגלים להוציא מילה

כתבתי עליהם לא מעט

עכשיו אני כאן בשביל להמשיך  

לא עוצר לראות דברים אחרים רק אותך ואחר כך ממשיך 

הבטחה

כשסיימנו את מה שלא ידענו להתחיל

את ביקשת ממני הבטחה

משהו שתוכלי להחזיק

אני לא חיפשתי דרכים קלות לוותר לעצמי

כל מה שיכולתי לומר

פירקתי למשפטים קצרים

כל מה שיכולתי להחזיק

הפלתי בשביל שתוכלי לקחת

כן, כל מה שאנחנו רוצים

אלו מילים שמבקשות לשמור עלינו

כשיורד גשם והקירות נרטבים

וכשהדלתות נטרקות בחוזקה

על השולחן השארתי ספר פתוח

על המסך ריצד שיר לא גמור

אל תאמיני לכל שורה שמישהו כותב

באיזה מקום יש עכשיו מישהו שמפרש אותה אחרת

לא לוגם מכוס היין יותר

אין לי את הלחם הקדוש להניח בצלחת שלך

את ביקשת ממני הבטחה שתשמור עלייך

אני לא חיפשתי דרכים קלות להתגונן מעצמי

כן, כל מה שאנחנו מבקשים

אלו מילים שיכולות לשמור עלינו

באמצע הלילה כשהחלומות מתרסקים

והמגע לא מוחלט, ובינינו קורה משהו לא ברור

אל תאמיני לכל שורה שמישהו כותב

אל תיקחי לעצמך את מה שאי אפשר להחזיק

אחרי שסיימנו את מה שלא ידענו להתחיל

הייתי מוכן לתת לך כל הבטחה שתגן עלייך מפניי

לכל אחד יש את הדרך שלו להתגונן את בחרת בהבטחה

המחיר שלנו

יש מחיר לאהוב אותי

יש מחיר לאהוב אותך

לא נעצור לפני שיהיה מאוחר

רק ככה נוכל להמשיך

עד הסוף, עד דברי הימים

קוראים את השלטים, רואים את הכביש

ברחובות פנסים דולקים

אנשים יוצאים מהבתים

אנחנו לבד נשארים בחדר

זה המחיר, אנחנו תמיד משלמים

הזמן חולף

מתקתק לאט

אני לא מבקש, את לא עונה

כל אחד בשלו

יש מחיר לאהוב אותי, יש מחיר לאהוב אותך

באמצע הקניון צועדים לבד

כמו שני ילדים שנשכחו מאחור

והעולם המשיך למלחמה הבאה שלו

אף אחד לא מסקר אותנו

לא יודעים מה עובר עלינו עכשיו

סימנים של דם דמיוני

ורעשים ברקע

מול העיניים, דמויות נעות כמו מטרות

יש מחיר לאהוב אותי

יש מחיר לאהוב אותך

הם לא יידעו כמה זה עולה

אצלם המחיר תמיד מגיע עם צ'ק מוכן

אצלנו לא מקבלים הנחה

יש מחיר לאהוב אותי

יש מחיר לאהוב אותך

גם לאהבה שלנו יש מחיר יקירתי 

הכביש יחכה לנו

עוד מעט יחשיך בחוץ

הפנסים שמאירים את חלונות הראווה ייכבו

אנחנו יכולים לחכות כמה רגעים

הכביש יחכה לנו

כשנסיים לאכול, כשנסיים לפתור תשבצים לא פתורים

היו לנו כמה עזיבות שהוחמצו

היו לנו החמצות שלא עזבו אותנו

רק אנחנו יודעים כמה דגלים לבנים

נטועים עמוק בתוכנו

לא מתנפנפים ברוח, רק מתפוררים משרפות גדולות

עוד מעט יחשיך בחוץ

הכביש יחכה לנו

אנחנו יכולים למצוא מחסה

מפנים שמבקשות להביט בנו

ומשאירות סימן לפני שהן הולכות

כולנו זאבים בודדים

ביער נטול עצים

שם כולנו רעבים

אל תדאגי הכביש יחכה לנו

כשנסיים לאכול ולפתור תשבצים לא פתורים

נוכל לעמוד בקצה של הרחוב

לראות ילדים מטיילים על גגות

עד שהם ייעלמו לנו מהעיניים

הם לא מחזיקים דגלים לבנים

הם לא נשרפים בשרפה הגדולה

אנחנו לא צריכים להגדיר אותנו ואת מה שיש לנו

את יודעת כל ההגדרות שורפות

הן משאירות סימן לפני שהן הולכות

אנחנו עוד נרצה להגיע

אל תדאגי , הכביש מחכה לנו

כן, הדגלים הלבנים נטועים בנו

מתנפנפים ברוח

מרחוק אפשר לראות אותם משתלבים עם השמיים

עוד מעט נוכל לצאת החוצה אל הכביש שמחכה רק לנו

כשנסיים לאכול, כשנסיים לפתור תשבצים לא פתורים  

עם השנים למדנו שהכביש מחכה לנו, ויש לנו זמן לעלות עליו 

מתוך הרחובות נקום

מתוך הרחובות נקום
בין המחסומים
אל שמיים פתוחים
בחדרים אפלים לא מכבים את האורות


מתוך הרחובות נקום
לעולם לא נחזור לשם יותר
אין יותר מיטות קשות
אלוהים לא מרדים אותנו בלילות


ונפסע בין השבילים
לחפש לעצמנו פתחים חדשים
דלת מעץ עליה נוכל לנקוש
ודלת ברזל לא תיסגר עלינו יותר סתם


מתוך הרחובות נקום
לא ספוגים ריח תבוסה
אין יותר חרדות קיומיות
רק מחברות יכתבו את הסיפורים


ואם היתה כאן פעם כוונה
בוודאי נמצא אותה אמיתית
בשולי הדרך, מישהו כבר השאיר לנו רמזים
בשדות הרחוקים נמצא את עצמנו חיים


מתוך הרחובות נקום
הכישלון מכתיב ימים
ואותנו זה לא מפחיד
מאחורינו לא מסתתרים מסדרונות ארוכים


בין הסמטאות הצרות לבתים סגורים
איש לא ייקח אותנו בחזרה
אבל אנחנו מתוך הרחובות נקום
ונתפרש עד שלא יהיה דבר מלבדנו


זה היופי , זה הקסם
מתוך הרחובות נקום ומהגבעות נצפה
אל חדרים שלא ייסגרו יותר
מאחורינו לא מסתתרים מסדרונות ארוכים יותר


יותר לא נובס, יותר לא להיכנס לחדרים שאנחנו לא רוצים להיות בתוכם, מתוך הרחובות נקום 

עם הזמן למדנו

עם הזמן שחלף

למדנו לאהוב

והיום אנחנו מוכנים לקבל טעויות

כמו במקרה, אבל בכוונה

עננים אפורים התפזרו מעלינו

ואת אמרת, תביט

מטוסים חולפים מעלינו נמוך

הנה עוד סימן שאנחנו מתקרבים

עם הזמן אחד את עצמנו

והפכנו לשניים או אחד

כן, עם הזמן

למדנו לאהוב עד שהכל התקבל בחיוך

אנחנו לא צריכים להביט בעיניים

בשביל לדעת שהפנים קיימות

לדעת שאנחנו מזדקנים

רכבות נוסעות לאט, אל תמהרי

עם הזמן למדנו לקרוא את הסימנים

ואהבתנו מצאה גם תחליף

עם הזמן למדנו לאהוב

בלי לחפש מישהו שיחליף אותנו

כן, רכבות נוסנות לאט, אל תמהרי

אנחנו יכולים לעצור בצד

להביט על השדות וללמוד את הצעדים על השביל

עם הזמן החולף אנחנו לומדים כל דבר מחדש  

זה משהו שלומדים ועם הזמן אנחנו מצליחים בזה