כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון

יום שבת, 2 באוגוסט 2014

לא חוזר

קורא את השלטים בדרך הביתה
פנים ושמות
סיפורים של זרים שלא הצלחתי לזכור  
שירים שמגיעים אלי מרחוק

נשאר קרוב לדלת
אוחז בידית, רועד, לא מצליח ללחוץ
לא לכאן לא לשם
האור תמיד דלוק בכוונה

אני לא חוזר למקומות שלא הייתי בהם
לא נוסע לבואנוס איירס
לא חוזר אל השורשים שלא הגעתי אליהם
רק אוחז בידית הדלת , עוצם עיניים בלי מילים

על המשולש של הדסה עין כרם, חולון, כפר סבא
משם אני מגיע, לשם אני אחזור
כשמתחילים להתבהר הפרטים
המילים נעצרות, הפנים עצובות

אני לא חוזר למקומות שלא הייתי בהם
לא נוסע לבואנוס איירס
לא חוזר אל השורשים שלא הגעתי אליהם
רק אוחז בידית הדלת , עוצם עיניים בלי מילים

קורא את השלטים בדרך
פנים ושמות של הצלחתי לזהות
ספרים על המדף , סיפורים של אחרים
וברקע השירים מתנגנים , אני לא מקשיב 


שיר על שורשים שאינם 

יותר נכון לבד

הצעתי לך שניסע כל הלילה
נשאיר אור במרפסת , ניכנס לרכב וניסע
אבל נכון יותר לבד

הבטתי במראה, הזיפים עדיין שם
את הבטת אלי דרכי או דרך המראה
את הרי יודעת לאן הולכת התנועה

לא סיפרתי לך על ההיא שיושבת במושב ממול
ואיך אני שותק וחושב עלייך ישנה
רק מציע לך שניסע כל הלילה

בערב כשאני חוזר
אני מרגיש מרוקן
לא נשאר לי דבר לשמור בצד

הג'ינס הקרוע עדיין כאן, הסיגריות נשארו בחנות
ואני מנסה להספיק לשמוע את כל השיר
את לא אוהבת שאני צועק בלי מילים

הצעתי לך שניסע כל הלילה
נשמע שירים ישנים וניתן לנוף לחלוף לאט
אבל נכון יותר לבד

שנינו ניקח את התיק הקטן
נקנה קפה , לא נעצום עיניים
אספר לך סיפור מצחיק ואת תצחקי

לעיתים זה נשאר, לעיתים זה חולף
הצעתי לך שניסע כל הלילה
אבל נכון יותר לבד 


את הנסיעות בלילה עדיף לעשות לבד 

יום שישי, 1 באוגוסט 2014

מה יש לנו באתר?

במאי שנה שעברה הקמתי את האתר שלי , אתרשירים וסיפורים, במהלך החודשים הראשונים שיניתי את האתר מספר פעמים עד שמצאתי עבורו את המקום המתאים לו. עד להודעה חדשה.

במהלך השנה האחרונה שיניתי את העיצוב של האתר 3 או 4 פעמים, כולל את הרקע הכללי שלו (מרקע שחור לכחול) צבע וסוג פונטים (כתומים לאפורים, פונט אריאל לכל), את עיצוב עמוד הבית שלו (מתמונת רקע שלי, לתמונה לצד מלל, למלל עם גלריה של תמונות קטנות מתחלפות) ועוד.

מלבד העיצוב , שיניתי או יותר נכון הוספתי לו פונקציות רבות. בתחילה האתר כלל עמוד ביוגרפיה, עמודי יצירות, עמוד חדשות, עמוד בלוג , פורום , צור קשר ועמוד קישורים. מאחר והפורום לא היה פעיל הסרתי אותו מהאתר, לימים גם עמודי החדשות ירדו מאחר ומצאתי שזה המון זמן ועבודה לתפעל אותם כל שבוע (כל יום שבת הייתי מוסיף ידיעה והייתי צריך להעביר ידיעה מעמוד ראשי לעמוד אחר , זה לא פשוט כמו שזה נשמע), את הבלוג שיניתי במהלך השנה פעם אחת , בתחילה הוא עבד על אפליקציה של בלוגר מבית גוגל, לאחר מכן יצרתי בלוג עם אפליקציה של ויקס אבל היא היתה מסובכת והשימוש בה היה מועט אז החזרתי אותה לקדמותה. בין לבין הוספתי לאתר פונקציות של שיתוף ולייק של פייסבוק בכל עמוד, וכן כפתורים של גוגל פלוס,  טאמבליר, פיינטרסט, טוויטר ועוד.

עמודי היצירות עברו את השינוי הגדול ביותר. בתחילה היה מדובר בעמוד כללי עם רשימת יצירות והיצירות עצמן. לאחר מכן נוספו עמודים שאיפשרו למצוא יצירות על פי אותיות (במקרה של השירים הוספתי גם חיפוש על פי חודשים), ובמקום עמוד עם רשימה ארוכה של יצירות, יצרתי עמוד מרכזי עם יצירות מובחרות (שמתעדכן כל הזמן) שמפנה לעמוד עם הרשימה המלאה של היצירות. שוב במקרה של השירים, חילקתי את הרשימה המלאה למספר עמודים ובנוסף גם הוספתי עמוד עם רשימת שירים ישנים שנכתבו לפני שעלה האתר. כל זה בנוסף לכפתור חיפוש שנמצא באתר ומאפשר למצוא כל יצירה ולמעשה כל ביטוי שמופיע באתר בקלות. 

פרויקט הדגל של האתר , אותו עשיתי במשך חודשיים לערך היה, פרויקט מילות קישור, הרכבתי רשימה , בתחילה של 96 ביטויים (בשני חלקים) ולאחר מספר חודשים הסרתי 46 עמודים שלא היה בהם צורך, שחוזרות על עצמן ביצירות השונות או ביטויים משמעותיים שמופיעים באתר, בכל עמוד ביטוי יש קישור ליצירה ולביטויים אחרים שמופיעים באותן יצירות שהביטוי עצמו מופיע. בכל יצירה יש קישור לעמוד הביטוי עצמו, וכן לעמוד הכללי של הביטויים (כמו כן לעמוד האות והחודש של היצירה). כלומר יצרתי מערכת מסועפת שמאפשרת להגיע לכל יצירה מכל יצירה וביטוי. עוד על מערכת הקישורים תוכלו לקרוא בפוסט שפירסמתי כאן לפני מספר חודשים.

כל השינויים והפרויקטים הנ"ל, היו בד ובד עם עדכון האתר ביצירות חדשות וישנות ובהעלאת תמונות שצילמתי אך ורק באמצעות הפלאפון שלי עם פילטרים של מערכת העריכה של האתר. אני דואג שבכל עמוד יהיו מספר תמונות שיתנו לאתר גיוון ויזואלי ורקעים שונים.

אחרי מספר חודשים בהם האתר התנהל בצורה שוטפת של עדכון יצירות, בחודש האחרון הוספתי פונקציה נוספת של תגובה על יצירה, , כרגע האפשרות הזאת קיימת רק בשירים מחודש יולי האחרון אך בהמשך אוסיף את זה לעוד עמודי יצירות. אתם מוזמנים להיכנס לשיר חדש, לקרוא ולהגיב עליו. אני אקבל את התגובה למייל שלי, ואוכל להגיב עליה ישירות לגולש. לא חייבים לציין שם או כל פרט מזהה אחר.

אני מזמין אתכם להשתמש באפשרות הזאת , כך אדע מה אתם חושבים על שיריי ואוכל להתרשם עד כמה נהניתם לקרוא אותם ולבקר באתר.

מקווה שתהנו

יום רביעי, 30 ביולי 2014

כשהעולם נגמר

ישבנו בחשיכה של בית הקולנוע
כשהעולם התפוצץ לאט לרסיסים
לא היה לנו מה לומר
אז שמרנו את המילים והחזקנו ידיים כמו ילדים

רציתי לספר לך על האישה
שעמדה לפניי ביציאה מן התחנה
היא פנתה לעיר אחת, אני לשנייה
לא ראיתי אותה מאז , לא ראיתי לאן היא המשיכה משם

רק אותך אני עוד מחפש
בחדר , במיטה
בין המילים שלי לשתיקה שלך
כשהעולם לא מגונן עלינו יותר

אף אחד לא רגוע ליד נשים יפות
את אומרת,  "תביט" ומחזיקה לי את היד
אני חוצה את הכביש הגדול
חושב על המזל ועל כל השאר

לפעמים בדמיוני אנחנו עוד חוזרים
אל מקומות שלא היינו בהם מעולם
פולין, רוסיה, ברלין
ויושבים בחשיכה של בית הקולנוע

גיבורים על המסך ובקהל אנשים עייפים
שקוע במחשבות על האישה ההיא
הגענו הביתה, חיבקתי אותך חזק
ככה זה מרגיש שהעולם נחלש  


בזמן המלחמה , הלכנו לראות סרט, בחוץ העולם נגמר 

אהיה בן ארבעים

עוד מעט אהיה בן ארבעים
את יכולה להתרגל לזה?
מכבים את האור והולכים לישון
בלי לדבר, בלי להגזים

מתעורר באמצע הלילה
רואה אותך מתהפכת מצד לצד
נעמד ליד החלון
מחכה , אולי מחפש, בלי הסברים

עוד מעט אהיה בן ארבעים
את יכולה לקבל את זה?
הולכים לעבודה, חוזרים אחרי עשר שעות אל החיים
זה לא מנחם יותר

את יושבת מול המסכים
אני מול המילים
משהו בינינו עדיין מקביל
לעיתים אנחנו גם מדברים

אז עוד מעט אהיה בן ארבעים
לא יכול להסתיר יותר את הקצב
דברים מתרחשים, דברים קורים
אנחנו מביטים מהצד בשביל להרגיש מוגנים

שומעים את הזמר שר ועוצרים
גם אצלנו השעון מתקתק על אוטומט
הולכים לישון, קמים, זה לא מנחם, זה לא מייאש
עוד מעט אהיה בן ארבעים, אין לי מה לספור יותר

את יכולה להתרגל לזה?
מביטה מהצד, אחר כך מסיטה את המבט
אני לא יודע לקרוא אותך אבל אני נשאר
גם את עוד מעט בת 40, חולפת לאט ליד כמעט שוכחת לגעת


עוד מעט, אפשר כבר לראות את זה, זה ממש קרוב 

יום חמישי, 17 ביולי 2014

בצד השני של העולם

במשקפי שמש וחולצה לבנה
היא עומדת מולי
מבקשת להיוולד מחדש
אל סימנים קפואים שיפשירו עם הזמן

כתבתי לה שירים ארוכים
שיהיה לה מה לקרוא
כשהיא מביטה במראה
כל הסימנים מבקשים חיים
היא הפשירה את התחושה

לקחתי מרחק
כמו שהיא ביקשה
מצאתי גדרות וחציתי אותן
לרגע היה נדמה
שני ילדים נעלמו בצד השני של העולם

אז עכשיו מולי
עם משקפי שמש וחולצה לבנה
רוצה את הכל
והיד לא יכולה להחזיק דבר
רק שמש מפשירה סימנים


עדיין לפעמים יש סימנים 

יום חמישי, 10 ביולי 2014

תאהבי אותי יותר

מחכה שתשובי כבר
אולי תאהבי אותי יותר
מכל הטירוף מסביב
מנסה להיגמל
לא איכפת לי גם להיחלש

סימנו את הקווים, יש לנו טריטוריות משלנו
מי שרוצה להיכנס
יצטרך לעבור דרכנו
ואני מחכה שתשובי כבר
אולי תאהבי אותי יותר

בינינו רשימת המשאלות עומדת להיסגר
אנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש
כמו אנשים שראו הכל, עכשיו נצטרך
לפתוח עיניים בשביל לגלות כמה זה קרוב 
אני עדיין מחכה שתשובי כבר

אולי תניחי את ידך
כמו במקרה, תמיד זה במקרה
תאמרי לי מילים יפות
אולי תאהבי אותי יותר
תאהבי אותי יותר

מכל הטירוף הזה מנסה להיגמל
בשביל רגע טוב אחד מוכן גם להיחלש
את מכירה אותי, יודעת מה אני עושה
מחכה שתשובי כבר
אולי תאהבי אותי יותר 


יש לנו טריטוריות, יש לנו קווים, רק תאהבי אותי יותר