בתוך חדר קטן
שמזכיר לנו סרטים מפריז
אנחנו מתרסקים באיטיות
כמו לא נפגשנו שנים
משלימים את מה שחסר
ואת השאר משאירים למקרה
לרגע נדמה לנו
שהבית סביבנו הוא כל העולם שקיים
בלי רכבות דוהרות
בלי טיסות יוצאות
אבל בסוף נצטרך לגלות
את מה שהשארנו בחוץ
ולכל אחד יש סיפור
שהוא לא יכול לסיים בבת אחת
בתוך חדר קטן
כשהחלון משקיף אל הרחוב
פריז מעולם לא נראתה כל כך רחוקה
את אומרת, יש סרטים יותר טובים, יש חיים אחרים
אבל אני יודע בדיוק מה הם מציעים
יש מי שמחכה,
אולי עכשיו הוא יודע
שמהמקום ממנו נחזור
לא יהיה לנו מה לתת
אנחנו מפשיטים את עצמנו מכל זיכרון
משאירים את כל השטח בתוכנו לגעגועים
בתוך חדר קטן שכוסות היין על השידה
והעולם שבחוץ, הוא ממרחק טיסה
אנחנו שוקעים אל החיים שאינם
כשנתעורר, נגלה כמה הם קרובים
כמו לא נפגשנו שנים
מקלפים את הסודות
ומשאירים רק שכבה אחת
עליה נשמור, כמו שנשמור על עצמנו
תביטי אני אומר תביטי איך אנחנו נראים
כמו שניים שיודעים להסתתר
אבל לא יודעים לברוח
משלימים את החסר
בתחושה, שמעולם לא הרגשנו
החדר הקטן הוא כמו תמונה מפריז
אבל בחוץ זה אותו רחוב עם מונית אחת
ושוב החיים חוזרים אל אותו מקום
עד שנחזור אל החדר הקטן
להשלים את החסר
את השאר נשאיר למקרה
החדר הקטן הוא לפעמים כל מה שיש לנו
