כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות תנועה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תנועה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 בפברואר 2015

חיילם בצד הכביש

חיילים הלכו בצד הכביש
לא עצרתי לידם, לא התכופפתי
מבט אחד אל השמיים
כתמים שחורים , אני לא פחדתי
רק הסטתי מבט אל הצד השני של הכביש

נסעתי לאט, לא לפספס את התנועה
ניסיתי לזכור את מה ששכחתי
כשקראתי בשלטי החוצות
ככל שהתקדמתי, זה נראה לי רחוק
ובין לבין היה קסם שלא הצלחתי להסביר לעצמי

שוב המילים תקפו אותי חזק
שוב נמנעתי ממגע
חיילים הלכו בצד הכביש
לא עצרתי, לא התכופפתי
כתמים שחורים, לא פחדתי

מהמקום בו עמדתי יכולתי לראות את האורות
מסנוורים תנועה זוחלת
ומהקצה השני מישהו חיכה לגזור את הסרט
אולי טעיתי בכיוון, משאיות המשיכו לבוא
חיילים הלכו בצד הכביש, לא פחדתי מהם 



לא יודע על מה חשבתי, עליהם או על מי שאני, ואולי על החיילים 

יום שני, 26 במאי 2014

אגדות ילדים

כשאגדות הילדים מתחילות
את נכנסת לתוכן ונעלמת
בזמן שאני נאבק בפינה
הקנאה לא מתפוגגת, הרגלים לא משתנים
כל מה שאומרים נכון

עוצם את העיניים
מדמיין נסיעה על כביש מהיר בשיא הגשם
שבדיה אולי מקום רחוק אחר
אוהב להקשיב למוזיקה כשאני בתנועה
אי אפשר לדעת אם בחוץ זה חי או מת ומה הכוונה

אגדות הילדים ההן מקבלות אותך באהבה
בזמן שאני נאבק בפינה
אם את אמיתית
אז איך זה שאת כל כך רחוקה
במבט ובשתיקה

כבר לא מדליק סיגריות כשמאחור
לא יוצא לשבת במרפסת
עם כוסית של ויסקי ותחושה להביס
אגדות הילדים שלך לא מספרות שום דבר חדש
אבל את נמשכת אליהן בלי כוח

מדמיין נסיעה על כביש מהיר בשיא הגשם
שבדיה או מקום רחוק אחר
בינתיים עוצם עיניים
נכנע לשתיקה שלך אחר כך למבט
הקנאה, ההרגלים, כל מה שאומרים נכון


בשבדיה וגם כאן, כל מה שאומרים נכון

יום שני, 28 באפריל 2014

מצלם

עומד ליד החלום ומצלם
ברקע חדשות, קולות של מקום אחר
אני רושם
כמה זמן חולף

מביט על התנועה חולפת
לא יודע לאן
ומצלם בראש תמונות
לזכור כל פרט וזמן שחולף לאט

הזמן הזה תמיד חולף לאט
לוקח איתו חודשים וימים
מסתכל מהחלון
הפנס מאיר את הרחוב, בחשכה זה אומר הרבה

את מביטה עלי ולא אומרת מילה
הייתי רוצה שתספרי לי, איך זה נראה בעיניים שלך
זה החדר שעושה אותי קטן
זה הנוף שהופך אותי מנוכר

עומד ליד החלון ומצלם
אחר כך מבקש שתתאהבי בי לאט
עד שאסיים את השיר
אז אדע מה אני רוצה לומר

תאמרי לי מה את רואה
איך זה נראה בעיניים שלך
תמונות של מישהו אחר
תנועה שאי אפשר לעצור ,גם בדמיוני

לא, אני לא עומד שם עם רובה מוכן לירייה
אל תגידי לי שלא צריך כל יום לחכות על המסילה
אצלי הרובה לא מכוון ואין לי משאלות אסורות
רק עומד ליד החלון ומצלם

איך זה נראה בעיניים שלך
תספרי לי שאלמד
אחר כך תתאהבי בי לאט עד שייגמר השיר
אז אדע מה אני רוצה לומר לך

עומד ליד החלום ומצלם
ברקע חדשות, קולות של מקום אחר
אני רושם
כמה זמן חולף


מצלם, מצלם, רושם, רושם, הכל בשביל הזיכרון 

יום שבת, 26 באפריל 2014

מאותה דלת

מוריד את הציורים משמשת החלון
מביט על התנועה המתנקזת מצפון
אורז, נוסע וחוזר
תמיד באותה דרך, תמיד יוצא מאותה דלת

הכי קרוב לכניסה
רחוק מכל השאר
אני מסביר , צריך להספיק הכל ומהר
את לא מבינה את הכוונה

יש מספר שעות קצובות
יום ומטרה
נכנס לרכב ונוסע
עוד מעט אחזור באותה דרך, אכנס מאותה דלת

מנסה לשכוח דברים ישנים
בשביל לשמור דברים חדשים
לא זוכר כבר למי אני כותב
את לא מבינה את הכוונה

מביט במראה
ומתכנס בתוך עצמי
הייתי שם פעם, כל יום אני חוזר
הציורים ירדו משמשת החלון, אפשר לראות את התנועה

צריך להספיק הכל ומהר
אין זמן אני אומר
את הולכת לישון
לא לוקחת את זה קשה

מתחרט עכשיו על הכל
על הטוב ועל הרע
כותב לך עוד שיר


וחוזר לשם


זה אותו מקום אליו אני חוזר, כמעט בלי כוונה