אני משאיר את האור דולק במרפסת
ויוצא מהבית עוד לפני שאת מגיעה
אנשים מביטים עלי במקרה
ואז הם מפנים מבט חזרה אל חלונות הראווה
את יפה כשאת עולה בדמיוני
נזכר איך אנחנו רוקדים בחדר לבד
אף אחד לא מבקש מאיתנו סיבוב נוסף
אני תמיד נופל לפנייך
תרשמי את כל החלומות שלך
אני אומר לך מדי פעם
המציאות תקשה עלייך לקחת את כולם איתך
את צוחקת ולא מאמינה לשום מילה
יושב על ספסל , מביט על הזקנים
פעם נהיה כמוהם , היום אנחנו משחקים
אוהבים לחשוב בגדול
וחוזרים
למטבח אל כוס הקפה והעוגה
את יפה כשאת עולה בדמיוני
נזכר איך אנחנו רוקדים לבד
אלוהים לא קרוב
אז אנחנו מרשים לנו הכל
תרשמי את החלומות שלך
אני אומר לך מדי פעם
המציאות לא תרשה לך לקחת את כולם
את צוחקת ולא מאמינה לשום מילה שלי
חוזר הביתה , השעות כבר מתות
את עדיין לא הגעת
מכבה את האור במרפסת
אנחנו אוהבים לחשוב בגדול
כן גם אנחנו אוהבים לחשוב בגדול ולהתעורר בלי כלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה