שפל המילים
עולה על גדותיו
מגיע עד החוף
ומאבד את סירותיו
מסע בין הנקודות
אל משפטים חסרי משקל
מהצד אפשר לחשוב
שהעולם שייך למילה
שפל המילים
כותב את עצמו לדעת
עוד ועוד משפטים חוברים ביחד
להגיע אל קצה הדף
לא ממתינים לכוחות ההצלה
כשהחוף בוער
אי אפשר להגיע בחזרה הביתה
אז נשארים עם המילה
משפטים שלמים
כמו מיטות לבנות
מתמלאות בניצולים
ומתפוגגות בחשכה
שפל המילים
כותב את עצמו לדעת
על דף לבן, נייר מקומט
זה הזמן להשליך לפח
מתקרבים לסוף ואין לנו משפטים או מילים לכתוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה