כעת
כשכלו כל המילים
העלים הפכו למותרות
והעצים הפסיקו להבריק
בחורפים
כעת
אנחנו יכולים
לספור חיילים על לוח
שחמט
לנגב את הזיעה מהעיניים
להסיר את הלוט מעל
הכרזה
כעת,
התהייה הופכת לאידיאולוגיה
והבדידות היא נהר
כעת אנחנו יכולים
לבקש לדעת
אם האהבה,
היתה מספרת את הסיפור שלנו
מה היתה כותבת
מה היתה משאירה בטיוטה
ומה היתה לוקחת למציאות
תאמרי לי,
אם יש נצח,
האם אנחנו שם
חופשיים או לכודים
תחת עומס המילים
שהטלנו על עצמנו
כמעט מחוסר ברירה
תאמרי לי,
לאן אנחנו נוסעים
מסילות,
מרחבים, קרון
אחרון
אם האהבה היתה נוסעת
איתנו
לאן היינו מגיעים
ואם היתה נוטלת חלק
במלחמה
האם היינו יכולים
להישאר בצד שלה
כעת
כשכלו כל השעות
האם נותרה עוד שעה
אחת בשבילנו
להביט החוצה
דרך האורות המסנוורים
מול האופק המעושן
אם אהבה היתה בינינו
האם היא עדיין חיה
או שמא נותר ממנה
רק ריח הגופה ורוח
הבזיזה
תאמרי לי
כעת, את יכולה לומר לי לאן האהבה לוקחת אותנו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה