אתה ואני כבר לא
מדברים
נשארו בינינו רק
סיפורים ישנים
מנסים לשמור את
הטוב , מחזיקים
את הרע קרוב
שומרים בפנים שלא
יצא מאיתנו
בין לבין טלפונים
כשעוד אפשר
כשעוד כואב,
שיהיה משהו להחזיק
הפרטים הקטנים
נעלמים , אנחנו
מסתפקים בכותרות הגדולות
פעם הכותרות היו
הפרטים
מה אספר לך,
כשאתה לא מכיר אותי
אחי,
ידידי, אויבי
אני שומע עדיין
את אותם שירים
ואתה מאחורי
השולחן הגדול במחסן הישן
כולם מכירים,
כולם באים
ואני מהסס אם הדלת
עוד פתוחה
כמו אז כשנכנסתי
, אמרתי שלום
וישבנו על כוסיות
של ויסקי בלי הגדרות
אין לנו חבורה,
אנחנו לא נושאים עלינו סיפורי גבורה
אין לנו גולגלות
בחגורה ולא ספרי טלפונים
מלאים ברשימות
של נשים יפות שפעם עוד למדנו להבין
אנחנו לא מלאים
בחוויות מארצות זרות
יש לנו רק כותרות
גדולות
כשהפרטים הקטנים
נמחקים מאיתנו לאט
לא מספר לך על
מגדל האשפוז ועל האחות היפה
אתה התקדמת מאז
כמו נגן שעובר
מהרביעית לחמישית
אני עוד זוכר
אותנו מביטים על הכבישים
מחכים שהתנועה
תירגע ואנחנו נוכל לחצות
מאז ,
אין לנו על מה לדבר
השחקנים עזבו את
המגרש
והותירו אחריהם
קהל דומם
אנחנו זוכרים את
הזריקה האחרונה, זה
מה שנשאר לנו
אין לנו על מה
לדבר יותר
אתה ואני כבר לא
מדברים
נשארו בינינו רק
סיפורים ישנים
מנסים לשמור את
הטוב , מחזיקים
את הרע קרוב
שומרים בפנים שלא
יצא מאיתנו
אחרי שנים, אנחנו כבר לא מדברים, כל מה שנשאר לנו אלו כותרות גדולות
