כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות כותרות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כותרות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 29 באפריל 2014

קציר

הקציר נגמר, הרוצחים חזרו אל הסרטים
קורבנות נעלמו מהנוף
נשארו לנו כמה רגעים
אז עמדנו מול הספרים

מלאים באבק
מקומטים
תספרי לי אהובתי
ככה ניראה גם אחרי שנחדל

חלומות קטנים
מילים ארוכות
הקציר נגמר
זו שעת הטבח הגדול

כל ההבטחות עכשיו נגדנו
המסרים קצרים מדי
תגידי לי אהובתי איפה הפרטים הקטנים
מה רוצים מאיתנו הרוצחים שחוזרים אל הסרטים

נשארו כותרות וכמה אנשים
פנים יפות
אנחנו לא מכירים
כל ההבטחות עכשיו נגדנו

הקציר נגמר
שמענו ירייה בודדה בראש
אולי זה דמיוני
יותר מדי סרטים, פחות מדי חיים

אני חוזר אלייך באמצע הלילה
נכנס למיטה
תספרי לי אהובתי
אם אנחנו קרובים כמו אז, אולי זה עכשיו


 יותר מדי סרטים משפיעים עלי, יותר מדי גיבורים ודמויות זרות 

יום רביעי, 23 באפריל 2014

מדברים

אתה ואני כבר לא מדברים
נשארו בינינו רק סיפורים ישנים
מנסים לשמור את הטוב , מחזיקים את הרע קרוב
שומרים בפנים שלא יצא מאיתנו

בין לבין טלפונים כשעוד אפשר
כשעוד כואב, שיהיה משהו להחזיק
הפרטים הקטנים נעלמים , אנחנו מסתפקים בכותרות הגדולות
פעם הכותרות היו הפרטים

מה אספר לך, כשאתה לא מכיר אותי
אחי, ידידי, אויבי
אני שומע עדיין את אותם שירים
ואתה מאחורי השולחן הגדול במחסן הישן

כולם מכירים, כולם באים
ואני מהסס אם הדלת עוד פתוחה
כמו אז כשנכנסתי , אמרתי שלום
וישבנו על כוסיות של ויסקי בלי הגדרות

אין לנו חבורה, אנחנו לא נושאים עלינו סיפורי גבורה
אין לנו גולגלות בחגורה ולא ספרי טלפונים
מלאים ברשימות של נשים יפות שפעם עוד למדנו להבין
אנחנו לא מלאים בחוויות מארצות זרות

יש לנו רק כותרות גדולות
כשהפרטים הקטנים נמחקים מאיתנו לאט
לא מספר לך על מגדל האשפוז ועל האחות היפה
אתה התקדמת מאז

כמו נגן שעובר מהרביעית לחמישית
אני עוד זוכר אותנו מביטים על הכבישים
מחכים שהתנועה תירגע ואנחנו נוכל לחצות
מאז , אין לנו על מה לדבר

השחקנים עזבו את המגרש
והותירו אחריהם קהל דומם
אנחנו זוכרים את הזריקה האחרונה, זה מה שנשאר לנו
אין לנו על מה לדבר יותר

אתה ואני כבר לא מדברים
נשארו בינינו רק סיפורים ישנים
מנסים לשמור את הטוב , מחזיקים את הרע קרוב
שומרים בפנים שלא יצא מאיתנו


אחרי שנים, אנחנו כבר לא מדברים, כל מה שנשאר לנו אלו כותרות גדולות