כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות חלומות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חלומות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 6 בינואר 2015

תחנות מזדמנות

עיניים לא עוזבות את השמשה
מאזין למוזיקה , שירים שהכרתי לא משתנים
בין לבין חיילים עולים, אנשים יורדים
תחנות מזדמנות ככה מרגיש הלב עכשיו

זה סיפור שלא הושלם
עם עלילה מתפתלת
אני עוד מחפש איפה להתחבר
ברציף אנשים יורדים, אני נשאר בקרון

כמעט נוגע, כמעט קרוב
אבל בסוף מחפש את המטר האחרון
עיניים לא עוזבות את השמשה
השירים שהכרתי לא משתנים

כל החלומות פרוסים עכשיו
אני יודע שהם יחכו לי
כמעט נוגע, כמעט קרוב
עד המטר האחרון

שאריות של משפטים , כותב אותם בלי להפסיק
ככה אני לומד על עצמי יותר
תחנות מזדמנות, ככה הלב מרגיש עכשיו
כמעט נוגע, כמעט קרוב

כל מה שהבטחתי, עכשיו כבר מאוחר
המילים כתבו את עצמם, אני לא זוכר מה נאמר
ואם היתה לי תחושה אחרת, גם היא נעלמה

בתחנות מזדמנות, לעיתים אני נחלש 



זה שיר על נסיעה אחת מיני רבות, רכבת , מוזיקה ואנשים עולים ויורדים, רק אני המשכתי 

יום שישי, 20 ביוני 2014

חלומות

אני משאיר את האור דולק במרפסת
ויוצא מהבית עוד לפני שאת מגיעה
אנשים מביטים עלי במקרה
ואז הם מפנים מבט חזרה אל חלונות הראווה

את יפה כשאת עולה בדמיוני
נזכר איך אנחנו רוקדים בחדר לבד
אף אחד לא מבקש מאיתנו סיבוב נוסף
אני תמיד נופל לפנייך

תרשמי את כל החלומות שלך
אני אומר לך מדי פעם
המציאות תקשה עלייך לקחת את כולם איתך
את צוחקת ולא מאמינה לשום מילה

יושב על ספסל , מביט על הזקנים
פעם נהיה כמוהם , היום אנחנו משחקים
אוהבים לחשוב בגדול
וחוזרים  למטבח אל כוס הקפה והעוגה

את יפה כשאת עולה בדמיוני
נזכר איך אנחנו רוקדים לבד
אלוהים לא קרוב
אז אנחנו מרשים לנו הכל

תרשמי את החלומות שלך
אני אומר לך מדי פעם
המציאות לא תרשה לך לקחת את כולם
את צוחקת ולא מאמינה לשום מילה שלי

חוזר הביתה , השעות כבר מתות
את עדיין לא הגעת
מכבה את האור במרפסת
אנחנו אוהבים לחשוב בגדול


כן גם אנחנו אוהבים לחשוב בגדול ולהתעורר בלי כלום 

יום שישי, 2 במאי 2014

אהבה היא אידיאולוגיה

אמרת שהאהבה שלנו היא אידאולוגיה  
אז השארתי את הרדיו דלוק כל הלילה
קיוויתי לשמוע את השיר שלנו
להתחיל לצעוד לאט ומשם להמשיך

בשולי האוטוסטרדה הארוכה
נשארו עדיין שאריות של כלי רכב ישנים
לא בדקנו אם נשארו בהם זיכרונות
כמו בכל סיפורי האהבה חסרי הרחמים

אנשים אוהבים את החלומות שלהם גדולים
שלנו נוטה ליפול ומתפרק
קראנו לשריפים הגדולים
אולי הם יעזרו לנו למצוא עדים וראיות

את אמרת שהאהבה שלנו היא אידאולוגיה
מניפסט מספר ישן
עם הזמן למדנו להבחין בין משפטים אמיתיים
למילים שנכתבות רק בשביל למלא את החסר

עכשיו העיניים נעצמות
אנחנו רואים רק את מה שניתן
לא מפספסים נקודות , לא בוחרים לשכוח דבר
כן,  האהבה שלנו היא אידאולוגיה , הם יכולים להסתכל לנו בעיניים


זה מה שהם ייראו 


אם אידאולוגיה אז למה לא אהבה? 

יום שלישי, 29 באפריל 2014

קציר

הקציר נגמר, הרוצחים חזרו אל הסרטים
קורבנות נעלמו מהנוף
נשארו לנו כמה רגעים
אז עמדנו מול הספרים

מלאים באבק
מקומטים
תספרי לי אהובתי
ככה ניראה גם אחרי שנחדל

חלומות קטנים
מילים ארוכות
הקציר נגמר
זו שעת הטבח הגדול

כל ההבטחות עכשיו נגדנו
המסרים קצרים מדי
תגידי לי אהובתי איפה הפרטים הקטנים
מה רוצים מאיתנו הרוצחים שחוזרים אל הסרטים

נשארו כותרות וכמה אנשים
פנים יפות
אנחנו לא מכירים
כל ההבטחות עכשיו נגדנו

הקציר נגמר
שמענו ירייה בודדה בראש
אולי זה דמיוני
יותר מדי סרטים, פחות מדי חיים

אני חוזר אלייך באמצע הלילה
נכנס למיטה
תספרי לי אהובתי
אם אנחנו קרובים כמו אז, אולי זה עכשיו


 יותר מדי סרטים משפיעים עלי, יותר מדי גיבורים ודמויות זרות 

יום שבת, 22 בפברואר 2014

ספר פתוח

נסענו לחפש מקום
רציתי שתהיי מאושרת
מכל הדברים שעברנו
עכשיו אנחנו מתקרבים

בבית השארנו ספרים פתוחים
כשנחזור , נשב ונקרא
אולי נבין, מה אנחנו בעצם אומרים
את שוב תספרי לי על חלומות ילדות


לא סיפרתי לך איך אתמול ברכבת
הקשבתי לשיחות של אחרים ולא הרגשתי דבר
רואה את הידיים אוחזות בהגה
לא רועד, לא מפחד יותר לסטות בכוונה
אולי זה כבר לא אומר שום דבר

נסענו לחפש מקום
אנשים הציעו הרבה
בראש שלי, החלומות עדיין מהדהדים כבד
יכולנו להתרסק , להשאיר קצת דם
אבל את העדפת לעשות את זה ישר


זוכר תמונות ממקומות אחרים
ימים טובים שמתקפלים לשניים
ואחר כך חוזרים אלינו בלילות עמוסים
את עמדת בצד , ניסית להרגיש
רציתי שתהיי מאושרת


נסענו לחפש מקום
רשימות מלאות, כללים ברורים
ברכבת בדרך חזרה חשבתי
איך השתנינו ואז חזרנו להיות אנשים
אולי זה כבר לא אומר שום דבר


יש כללים ברורים במשחק
שניים כותבים , אחר כך משחקים
אחרים מריעים מהצד
אני לא מנסה להחליף צדדים
רק רוצה שתהיי מאושרת



נוסעים לחפש מקום שיתאים לכולם, ואני בסך הכל רוצה שתהיי מאושרת 

יום חמישי, 20 בפברואר 2014

חלום אמריקאי

אימא, לאן נעלמו כל הגיבורים ההם
הסרטים פעם נגמרו בהפי אנד
היום, אנחנו נשארים לבד בחדר הקטן
פותחים ספר ולא מצליחים להיכנס

אימא, תספרי לילד שלך
איפה החלום האמריקאי עכשיו
קראתי בעיתון על עיירה נטושה
מכוניות דוממות, ושדות שאיש לא מטפל בהם

תגידי לי אימא, לאן נעלם ג'ין הקמן
ומה לגבי ג'ק ניקולסון שאת כל כך אהבת

מסתכל סביב, אין כאן יותר ילדים
שאפשר לצחוק איתם
הכל דומה לכביש ארוך
יש מי שנוסע ונעלם ויש מי שחוזר משם

זיכרון ישן, אימא תספרי לי לאן הוא נעלם
כל הצעצועים נשברו, הפוסטרים נתלשו מארון העץ הישן
החלום האמריקאי מתורגם לשפות שאי אפשר להבין
ויש מי שנהנה כשהמספרים יורדים

אוספים שברים בפינות ומנקים את האבק שנותר
אימא , תספרי לי איפה החלום האמריקאי עכשיו
עומד מול הים, אין שם ספינות,
ובדרך חזרה, לא רואה את מפעלי הענק ומכוניות הדגם הישנות

תגידי לי אימא, לאן נעלם ג'ין הקמן
ומה לגבי ג'ק ניקולסון שאת כל כך אהבת

כל הגיבורים נורו, אנחנו נשארנו לבד
הסרטים עם הפי האנד, הפכו זרים
פעם היה כאן סיפור לספר, עכשיו מחוגי השעון
מגבירים את הקצב, ומאיטים לפני שזה נהיה אמיתי

קראתי בעיתון על מסיבות ענק,
דמיינתי שרשרות ברזל קרועות, ולפידים של אש בוערים בחשכה
אימא, החלום האמריקאי הזה , לא היה שלנו מעולם
הילד שלך מחפש צעצועים, מחפש תשובה

תגידי לי, לאן נעלם ג'ין הקמן
ומה לגבי ג'ק ניקולסון שאת כל כך אהבת


זה לא החלום שלנו, אבל הוא נעלם וזה משאיר אותנו לבד 
מה נעשה בלי חלום אמריקאי שלם?

יום שבת, 15 בפברואר 2014

מתעורר מוקדם

מתעורר מוקדם , בחוץ ילדים עולים אל ההסעה
בתוך החשכה מגשש
זוכר איך משהו התחיל
בדיוק כשמשהו אחר איחר

את ישנה, משוטטת בין החלומות
יחלפו עוד שעות עד שנתגבר
על החלקים הריקים
על הטיפות החלשות

מתיישב לכתוב כמה מילים
בינינו זה תמיד נכון ,
עד שאני מוצא את הקצב
בינתיים זורק את עצמי לאחור

ובסוף גם אני מתרווח
אומר לעצמי , זה כנראה זה
גם את, כמוני יודעת
עוד שנים נישאר כאן עד שנפליג למקום אחר

החלומות לא יעקפו אותנו
הם ייקחו אותנו ישר
מקומות חדשים, אנשים זרים
מישהו המציא את זה כבר לפנינו

ואני מתעורר מוקדם
כותב כמה מילים ושוכח
אחרי מספר ימים חוזר
לוקח את מה שיש בתחושה של החמצה

אני יודע , אין יותר מקום למילים
גם המשמעות מתה עם הזמן
מתעורר מוקדם , חושב על עוד שעה 
היום יתחיל, אני מקדים , את תאחרי רק במעט  


זה כמעט אמיתי הסיפור הזה, בכל זאת אני מתעורר מוקדם , כותב מילים ושוכח מיד