פועלי המתכת הסתכלו
עלינו מרחוק
את לא נגעת בגדרות,
לא עצרתי בשביל להסתכל
בתחנה, עמדו שני
גברים ואישה
הם התווכחו על
מספרים
עשינו את עצמנו לא
שומעים
הסתכלתי על הרצפה,
אוסף של בדלים ואבנים אפורות
את לא חייכת ולא
דיברת
פועלי המתכת חזרו
מההפסקה
עכשיו אף אחד לא
היה בחצר
אנחנו נכסנו לבית
הקפה,
ביקשת מים קרים
כל כך הרבה זמן
ביחד
ואנחנו עדיין
הולכים
בין הטיפות, מנסים
לא ליפול
ויש תמיד איזו
בדיחה משותפת
ואת מספרת סיפור
לא מצליח לעקוב
אחרי כל הפרטים
יצאנו משם מהר
האוטובוס הגיע,
שילמתי לנהג
והתיישבנו בשורה
האחרונה
פועלי המתכת לא ראו
אותנו עוזבים
הגברים והאישה
בתחנה המשיכו להתווכח
אולי בסוף כולם
צודקים
כל כך הרבה זמן
ביחד
ואנחנו עדיין
הולכים
בין הטיפות, מנסים
לא ליפול
כשנגיע הביתה נראה
חדשות
שביתות וחלונות
ראווה גדולים
כל כך הרבה זמן ביחד
זה קרוב אבל לא אמיתי, הפועלים עובדים ואנחנו חולפים ליד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה