עוד פעם עמדנו
שבורים מול המילים
ניסינו לכסות את
הפה עם הידיים
גילינו שאנחנו לא
אילמים
המילים שייטו
באוויר
כמו טיפות של מים
על שברי זכוכית
מול חלונות מכוסים
דמיינו את עצמנו
מפליגים
על כבישים מהירים
יוצאים מהסבך
בורחים מהמעגל
ונשארים בחיים
המבט בעיניים סיפר
את מה שלא יכולנו לפרש
גם לנו יש חלומות
בקצה
וריח שריפה באוויר
רק שלא יעיר אותנו
עכשיו
לא ישאיר אותנו
ריקים
מבט אחד בעיניים,
מספר הכל
איך השמחה שלנו
נראית נואשת
גם כשאנחנו
מתעוררים משינה
עדיין מתקשים לשרוד
גם בתוכנו, יש משהו
שמבקש למות
לבד או ביחד
מול חלונות מכוסים
דמיינו את עצמנו
רצים
מגיעים אל הפסגה
המלאכים התעוררו,
מי רוצה להיות
במקומנו עכשיו
על מילים ועלינו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה