כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון

יום שבת, 15 במרץ 2014

לאן נעלם הילד

מול המראה
הילד נעלם
אי אפשר לראות את העקבות בחדר
הדלת נעולה, הטלוויזיה מנגנת פרסומות
אחר כך שיר ישן

בתחנה הרכבת עזבה את הרציף
ושני חיילים עם תיק גדול, עדיין מחכים
מול המראה הילד נעלם
נעלמו גם הוריו
פנים מגולפות, גוף מכווץ, אי אפשר לראות את העקבות בחדר


הרגליים מגיבות במהירות
זה חול טובעני מהגשם של אתמול
הילד שבמראה כבר איננו
בחדר מפוזרים משחקים שישנים, צעצועים שבורים
הטלוויזיה מנגנת פרסומות, אחר כך שיר ישן

במקום בו הוא נמצא
הוא נזכר במילים, מזמז אותם בשתיקה
אחר כך בעיניים שלו רצים סרטים
עם גיבורים מזדמנים
הילד במראה נעלם

הוא מאמין שהוא כאן
בתחנה , הרכבת כבר יצאה
הוא נשכח בעולם
כמו שהוא, כבר אף אחד לא מכיר
מול המראה, הילד נעלם

על הרצפה , מפוזרים צעצועים שבורים
הטלוויזיה מנגנת פרסומות ושירים ישנים
הוא מזמז מנגינה , אחר כך מילים
מול המראה

הילד נעלם, והוריו נעלמו גם  


הילד כבר איננו, נשארו רק צעצועים שבורים 

יום חמישי, 13 במרץ 2014

אלבמה

ליד הדלת עומד בחור
מספר על בתים באלבמה
ערכים ורווחים מניבים
במושב שמולי, גבר מספר לחבר
כמה הוא רעב, ואיך הוא צריך לאכול לבד

ואני חושב שלא שמעתי ממך כל היום
עוד מעט אני עובר את פתח תקווה
חצי שעה אני מגיע
אולי את מחכה
בחשכה, אורות של מרכז קניות מסנוורים אותי לאט

מנסה להיזכר מה שמעתי בחדשות
כל דבר קשור, לתחושה שלא מצליחה לחמוק, וליד שמקלידה את המילים
אני כבר לא ילד אבל לפעמים עוד מתגעגע
לרגעים שיכולתי לעצום את העיניים ולדמיין
היום המציאות לוקחת אותי לסיבוב במקומות לא מוכרים

הבחור ירד, הבתים באלבמה הלכו איתו
הגבר הרעב, ירד עוד מעט בתחנה שלו
הוא יסע הביתה או אולי יילך ברגל
יכין לעצמו ארוחת ערב ויייתשב מול המסך
חדשות או תוכנית אחרת, הוא לא יבין את ההקשר

ואני לא שמעתי ממך כל היום
חשבתי אולי שכחת
דברים נאספים, דברים נערמים
חשבתי איך להגיע
אבל משהו עצר אותי, עוד לפני שעברתי את פתח תקווה

יורד בתחנה, חיילים יורדים לפניי
כבר כמה שנים אין תיק עלי
את לא מחכה, חושב אולי שכחת
לא שמעתי ממך כל היום
מגיע לדירה והולך אלייך

אז אני קולט, את כל הזמן זוכרת
גם כשהדברים נראים קצת אחרת
לא מספר לך על בתים אלבמה וארוחת ערב
מתבוננים ואז שותקים
עוד מעט חדשות, ההקשר כבר ברור


לא שמעתי ממך כל היום, זה הרבה בשביל יום אחד...

יום רביעי, 12 במרץ 2014

להוכיח לך

שומע אותך בלילה בוכה
מתפללת לג'ק ניקולסון, ברוס ויליס,
גיבורים שלעולם לא יכירו אותך
ואני מנסה להוכיח לך
שאני הגבר שאת יכולה להיות איתו

גם אם הימים קשים
קם מהמיטה
הולך אל המרפסת
מביט אל הרחוב
אולי אנחנו עדיין מטיילים לאורכו
הנה אנחנו עוצרים לרגע

זוכר אותך, זוכר אותי
בימים הראשונים שלנו
מי שהיינו עדיין , מחכים שנהיה
כמו שניים שלעולם לא ויתרו
עדיין קשורים בשלשלות
לעבר שלא מפסיק להופיע

שומע אותך בוכה
ואני רוצה לבוא אלייך
לנחם ולהתנחם
אבל משהו מושך אותי להישאר

במרפסת הקטנה
מול רחוב שקט
כל מה שכתבנו בעבר
נשאר על הנייר
מתקומם נגדנו

בבוקר כשתעוררי
אראה את שאריות העצב שלך
את לא תספרי
אני לא אבקש לנחש
אולי זה רק אנחנו
אולי זה במקום אחר לגמרי

מי שהיינו, קמו והלכו
אל המקום ההוא לא נגיע יותר
ואת מתפללת שיום אחד
תתעוררי, והגבר שלך ישתנה
הוא יהיה חזק , גברי יותר

ואני מתפלל שיום אחד
אוכל להוכיח לך
שאני הגבר איתו את רוצה להיות
לאן הלכנו מכאן, מאיפה באנו לשם
מביט מהמרפסת

זוג אחד חוצה את הכביש
הם עכשיו כאלה
עוד מעט הם ישתנו
יביטו זו בעיניי זה, ולא ידעו מי הם

אולי האישה תתפלל כמוך
אולי הגבר יתפתל, לא ידע מה לענות
ואני, רק מבקש להוכיח לך

שאיתי את רוצה להיות

ואני בסך הכל רציתי להוכיח לך שאיתי את רוצה להיות

יום שני, 10 במרץ 2014

בתוך הערפל

בתוך הערפל
האם הגדול נצנץ למרחק
הסתכלתי סביבי לראות
אם מישהו מבחין במה שמתרחש

עמדתי לבד על הגשר
בין העולם שאיננו לזה שעוד מעט ייעלם
עמדתי שם וחיפשתי רכבת חזרה הביתה
בתוך הערפל, לא ידעתי לאיזה כיוון לצאת

רצתי כבר עשרות קילומטרים
ליד כבישים סואנים
בתוך שדות עייפים
לא היו שם חקלאים שישקו את האדמה ולא ילדים משחקים

רק אני ועשרות קילומטרים
בתוך הערפל הכבד
לא יכולתי לראות אם מישהי עומדת בסוף הדרך
אולי זה רק חלום זמני, מציאות מתפוגגת בלחיצת כפתור

אני תמיד טועם את מה שאי אפשר לשחזר
על השולחן מונחת הארוחה האחרונה
שמישהו יאמר לי בבקשה
האם זה באמת מתרחש עכשיו

שם בין הילדים, איפה שאין מקום לטעויות
ניסיתי לצאת מזה , לצאת מזה בקלות
זוכר תמונות, שומע קולות
מלווים אותי בכל קילומטר, כל קילומטר שאני עובר

עמדתי לבד על הגשר
בין העולם שאיננו לזה שעוד מעט ייעלם
הקדושים דהו עם השנים
איך אפשר להאמין , אם אין סיבה להישאר

בתוך הערפל
רק האם הגדול נצנץ למרחק
יכולתי לראות השתקפות , היא באמת לא נעלמה
הסתכלתי סביבי לראות, אם מישהו מבחין במה שמתרחש

רץ עשרות קילומטרים ליד כבישים סואנים
בתוך שדות שלא זכו לחסד
אין שם חקלאים שיזרעו זרעים החדשים
אני לא מתחרט ששאלתי אם זה אמיתי


כן, בתוך הערפל הכבד
על הגשר, עומד לבד
בין העולם שאיננו לזה שעוד מעט ייעלם
אני מחפש אם מישהו מבחין עוד במה שמתרחש



עומד בתוך הערפל ורק האם הגדול מנצנץ, תוהה אם מישהו מביט במה שמתרחש 

יום ראשון, 9 במרץ 2014

שום דבר

פגעתי בך כל כך הרבה פעמים
לא הצלחתי להתחמק מזה
תאונת דרכים בלתי נמנעת עם פצועים, עם הרוגים

עומד בצד, מתבונן עלייך
כשאת שוטפת כלים ,
הרדיו לא מנגן ואף אחד לא מדבר

פגעתי בך כל כך הרבה פעמים
ניסיתי להסביר , לא הצלחתי להפנים
כתבתי שורות, אחר כך הבנתי, זה שום דבר

שומע אחרים מדברים , ילדים צוחקים
לא הצלחתי להשאיר לך שום דבר מזה
פגעתי בך ולקחתי בחזרה רק מה שיכולתי לקבל

יצאת לקניות, חברות, טלפונים קבועים
ישבתי בחדר עם הכלבה ומסך דלוק , דף חלק
רציתי לכתוב לך משהו, אחר כך הבנתי, זה שום דבר

אני פוגע בך כל כך הרבה פעמים
ואת נשארת ערה עד מאוחר כשאני נרדם
באמצע הסרט את אומרת לי לילה טוב וממשיכה הלאה , לבד

פעם הבטחתי, אחר כך שכחתי
בסוף הבנתי, גם בסרטים הכי טובים
הגיבור הוא מנוול, אי אפשר אחרת, הקהל לא יבין


מתעורר באמצע הלילה, מים קרים וצימוקים
אחר כך מביט בך ישנה, מקופלת
פגעתי בך כל כך הרבה פעמים, זה לא נגמר


בבוקר , אנסה לכתוב לך כמה מילים
אני אבין , זה שום דבר

אנסה להסביר ולא אצליח, ואת תתעוררי כאילו כלום לא קרה 

פגעתי בך, וכמה שניסיתי לתקן, זה שום דבר


יום שישי, 7 במרץ 2014

קרוסלה

ועכשיו הקרוסלה מתחילה להסתובב
אנחנו יכולים לקרוא את השלטים הפוך
להחסיר אותיות , אולי נבין ברמזים
אורות גבוהים מסנוורים את העיניים
אנחנו לא חייבים לראות

מותק, תגידי לי אם יש לנו במה להאמין
תספרי לי , אם יש לנו במי להאמין
אל תנסי לעשות את החישובים
בסוף המספרים תמיד יורדים
ויש מי שייקח לכיס, יותר ממה שאנחנו מכניסים

שמועות ורחשים, קולות ואובדנים
אנחנו יכולים להמתין אבל הקרוסלה תסתובב
שנינו נסתחרר, ובבוקר נקום עם אותה תקווה קלושה
אבל התוגות שלנו, גם הגאווה
רק את האמת לקחו לנו , אז נחכה לה כאן

מותק, תגידי לי אם יש לנו במה להאמין
תספרי לי אם יש לנו , במי להאמין
אל תשאירי דבר לעתיד
החיים לימדו אותנו שהזמן מתכלה
חזקים חיים בהווה, חלשים לא מגיעים קרוב

יש סיגריות דולקות, יש שברים של בקבוק עראק מפוזרים על השולחן
אל תאמיני לכל מה שמספרים
אנחנו לא אבודים לגמרי, יש לנו עוד סיכוי להינצל
רק נעצום עיניים, נשכח את כל מה שלמדנו
אנחנו לא צריכים את המציאות בשביל לדמיין

תגידי לי מותק, יש לנו במה להאמין?
תספרי לי בבקשה, אם מצאת במי להאמין
כל השקרים הם אמת, והאמת היא בדייה
אל תשמרי שום דבר בפנים
אם תמכרי את זה בזול, תוכלי להיות עשירה

תגידי לי, שיש לנו במה להאמין
תספרי לי במי להאמין עכשיו
הקרוסלה ממשיכה להסתובב
אם נשפיל מבט, נחזיק חזק את המוטות

אולי נישאר כאן גם לסיבוב הבא


אלה שאנחנו רוצים להאמין בהם, לא ראויים לאמונתנו, ואלה שאנחנו לא רוצים... כופים עלינו 

אתה עצוב

באמצע הלילה, כשאני מתעורר
את שואלת אם אני עצוב
בשעה שחיילים ישנים ליד הגבול
וגברים בוגדים חוזרים הביתה בחשכה

כלבה שוכבת על הספה
ואת צופה בסרטים של לילה
מנסה לא להירדם
לפני שאמצא לך תשובות

אתה עצוב, אתה בודד
כמה פגיעות יש בבן אדם
החולשות מתגלות בכוונה
אנחנו לא מוגנים בשום צורה

באמצע הלילה, את שואלת פתאום
אם אני מרגיש לבד
הציפורים לא עפות עכשיו לשום מקום
ויש חתול שמסתובב בשירותים בחרדה


אני חושב על כל האנשים שהכרתי
איפה הם עכשיו
גם אנחנו רחוקים מעצמנו
ולעיתים אנחנו נוסעים רק בשביל לחזור


את שואלת אותי אם אני עצוב
בסוף הלילה אין לי תשובה
לאט , אנחנו נרדמים לאט
ואני מתעורר כמעט בבת אחת


כל כך הרבה שאלות
את מניחה לצידי
לא סוגר את הדלתות
ולא נשאר עד מאחור


באמצע הלילה את שואלת
אם אני עצוב
אני חוזר אלייך בשתיקה
את לא זקוקה לתשובה, ואני לא זקוק להגנה


השאלות של אמצע הלילה חוזרות אלי כל היום