כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות רוחות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רוחות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

שושנים אדומות

שושנים אדומות בכניסה אל הבית
לא מבשרות דבר שלא ידענו עליו
חדרים חשוכים, אי אפשר לדעת מה איבדנו שם
ובמקום קטן שמעולם לא היינו בו, מתחוללת עכשיו מלחמה גדולה

כל אחד נלחם בשדים שלו, אל תתני להם להכניע אותך
את יודעת את האמת, תחזיקי בה
אם היא תתפורר לך בידיים
אין סיכוי שתישארי קרוב מספיק בשביל להרגיש

אני לפעמים בורח אבל תמיד חוזר
את יודעת שזה כואב כשאין מה לעשות עם מה שנשאר
רוחות סוערות בחדר
אולי יצאנו מוקדם מדי

שושנים אדומות בכניסה אל הבית
מודעות תלושות
מישהו נולד, מישהו מת
אנחנו לא בוכים, איבדנו את הטעם האמיתי של הדברים

אנשים נבהלים, אנשים צועקים
אנשים נכנעים לשדים שלהם, אל תתני להם להכניע אותך
יש כאן מספיק מקום בשביל הדברים הטובים
אם רק נדע להחזיק אותם

איבדתי כיוון במחשבות, אני כבר לא סופר תשובות
אל תבקשי ממני להישען לאחור בשביל להחזיק אותך קרוב
מקשיב למילים, צולל אל תוך עינייך
שושנים אדומות יישארו בפתח הבית גם אחרי שהדלתות ייטרקו 



אל תתני לאנשים ולשדים להכניע אותך

יום שלישי, 13 בינואר 2015

בדירה השכורה שלנו

בדירה השכורה שלנו
למדנו הכל מהתחלה
מילים ראשונות, מבטים מתחלפים
והפחד שידענו לקמט למשפט סתום

את יודעת , אנחנו כבר לא בנויים מערימה של קוביות
שבכל רגע אפשר במגע להפיל
אנחנו כבר לא מחפשים גשרים וגדרות
בדירה השכורה שלנו, למדנו הכל

צבענו את הקירות, הנחנו עציצים
לרגע נדמה שכל מה שיכולנו לעשות עשינו
ומה שלא, העדפנו לשמור לסוף
אנחנו לא בנויים יותר מערימה של קוביות

חולות נודדים, רוחות קיציות
עמדנו במרפסת ראינו את העקבות שלנו על הבוץ בשביל  
מישהו שכח לסגור את הדלתות בדירה ממול
ולנו לא היתה ברירה, להרגיש הכל ומקרוב

זמן של אהבה , זמן של שתיקה
משחקים קבועים , הימורים על סכום אפס
בדירה השכורה שלנו
הרגשנו חזקים אם רק היינו מבקשים

עכשיו תורנו להרגיש טוב עם עצמנו
תורנו להרגיש בודדים , לא עצובים יותר
בדירה השכורה שלנו
שלחו לנו מכתבים, זה כמעט אמיתי  


השיר נכתב על זוגיות שמתחילה בדירה שכורה, שלב א' במערכת של קוביות שנבנית בשביל לא ליפול