כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות קורט קוביין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קורט קוביין. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 4 באפריל 2015

הסרט הרץ על הזמר המת

מהסרט הרץ יכולנו לשמוע את הקול של הזמר המת
על רקע של תמונות מעיירה לא מוכרת
כאן שום דבר לא זז
לא הצלחנו לחזור לאחור, לא התקדמנו לשום מקום קדימה

ברקע ניסינו להיזכר בשירים של הזמר המת
עטיפות של תקליטים הבהבו לנו בעיניים
זכרנו איך הוא חי, זכרנו איך הוא מת
ובין לבין, זכרנו שלא נגענו בו אף פעם

הרבה זמן לא הסתכלנו על הילדות שלנו
היא עדיין מחכה לנו שם
בפנים חתומות, בכריכה רכה
גם כשמשהו בתוכנו מת מזמן

הנה אנחנו חוזרים לסיבוב נוסף
מהסרט הרץ יכולנו לשמוע את הקול של הזמר המת
המראיין שאל אותו על אהבה
והוא התאבד בשתיקה

התחלנו למלמל לעצמנו כל מיני מחשבות מקריות
אהבה, צבא, רחמים אבודים
רצינו לדעת שזה אמיתי
אבל משהו כאן מתקרב ומשהו אחר נשרף

הזמר המת חי בתוכנו זה מכבר
הילדות שלנו עדיין מחכה שנגיע אליה
אנחנו כאן מחזירים זיכרונות קדומים
כשנחזור נבין, כמה קרובים היינו לדברים 



השיר נכתב אחרי צפייה בסרט על קורט קורביין, ומתוך ערימת זיכרונות על שנות התשעים

יום שלישי, 27 בינואר 2015

הכול נגמר עם כדור בראש

כמה חבל שהכול נגמר עם כדור בראש
ילדות שלמה ארוזה עכשיו בשקיות קטנות
כול התמימות, התמונות,
חלום שלם שהתנפץ לחלקיקים קטנים

הכול נגמר בכדור בראש
זו היתה הכותרת בעיתון
וראינו את הגיבור שלנו
יושב בוכה

ככה רצינו להיות
לא להפסיק לתהות
הבטנו זה בזו
 המומים

הכול נגמר באותה שנייה
ילדות שלמה
האמנו שיהיה לנו טוב לנצח
אבל הנצח העדיף להמשיך לבד

ואנחנו נשארנו עם התמונה
של הגיבור
יושב ובוכה
שאלפי פלאשים מתקתקים

שמענו את המילים
הקשבנו לצלילים
הכול נראה אמיתי
עד שחשבנו שרק ככה אפשר לחיות

אבל הכול נגמר עם כדור בראש
והכול נעצר
ילדות שלמה נתקעה
הפכנו להיות רובוטים בלי רגשות

כבר לא הבטחנו דבר
לא חלמנו יותר
על מקום שמשתנה
על חיים יפים יותר
רגעים שלמים נוצרו בשבילנו

הרגשנו את המים זורמים מתחתנו
רצינו להיסחף איתם
אל מקום ללא חוקים
אל הדבר האמיתי

הגיבור שלנו ישב ובכה
בלי שום איפור
בלי אשת יחסי ציבור
שתגיד לו מתי להפסיק
ולנו לא אמרו דבר

לא היה מי שישב לידנו
להחזיק אותנו
ראינו את האור
והוא סינוור אותנו

לא ידענו להפסיק
והגיבור צעק לנו מכול הרמקולים
להפסיק ללכת ישר
להתחיל לחשוב שיש עולם אחר אי שם

והכול נגמר עם כדור בראש
והיינו גיבורים בפני עצמנו
ישבנו ובכינו


שיר משנת 2002, היתה כתבה על רוק ושמו תמונה של קורט קוביין יושב ובוכה ליד הבמה, אף איש יחסי ציבור לא אמר לו לשבת ככה והכל נגמר עם כדור בראש