כמוך

ואני חוזר אליך

נזכר בספסלים הישנים

בגינה הריקה

אז לא השארנו בדלים שיעזרו למצוא אותנו

ניסיתי לקפוץ גבוה כמוך

ניסיתי לדבר בדיוק כמוך

המילים לא יצאו

רק המספרים המשיכו לטפס ואתה נעלמת

לפעמים בדמיוני

אני עוד חוזר אל הקלטות הישנות עם החוברות

מהן למדנו הכל

היום אנחנו מבינים שלא זכרנו דבר

זוכר אותנו בהודו

מדמיינים שהחיים נגמרים כאן

כמה רחוקים היינו אז

כמה רחוקים אנחנו משם עכשיו

בינתיים במקום אחר

אתה המצאת משפחה

אני לקחתי את שלי

מדי פעם נפגשים בין המילים

אין כאן מקום למשפטים קצובים

אנחנו לא מכירים יותר בפנים

זמן ארוך, חדרים קצרים

אני הלכתי משם ואתה?

ילדים ואנשים שהכרתי, חוזר אליהם, מעת לעת, אולי הם עדיין שם