כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות מחסומים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחסומים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 29 במרץ 2015

הים עדיין כאן

את אומרת לי תביט הים עדיין כאן
זה לא השתנה לעולם
מי שצעד כאן פעם
יזכור את כל צעד, כל מבט

ואנחנו עדיין לומדים
איך זה מרגיש
לאכול מהתפוח מר
להביט אל אותה שקיעה ולצפות שמשהו יקרה

ראינו את הפנים, חריצים בצדדים
שערות הזקן הלבינו
מתקשים בתנועה
לא שומעים כבר כל מילה

את אומרת לי תביט הים עדיין כאן
זה לא ישתנה יותר
מי שצעד כאן פעם
יזכור את התנועה לעד

ואנחנו עדיין לומדים
איך זה מרגיש
לשתות מהיין המר
להביט אל הכבישים ולצפות שכל המחסומים ייפלו

כן, מתקשים בהליכה
הידיים לא מצליחות להחזיק
שיערות לבנות מכסות ומתכסות
אנחנו עדיין לומדים אותן  



הים עדיין כאןף יש דברים שלא משתנים לעולם 

יום שני, 5 במאי 2014

לאן שתרצי ללכת

לאן שתרצי ללכת
אחכה לך בפינה
אביט בך מתגוששת עם הרחוב
שלטים יקראו בשמך


את שומעת את השירים
מבקשים ממך ללוות אותם
עד המקצב האחרון
אחרי שכל הזוגות ירדו מהרחבה


אני אעמוד שם להביט בך
בוחרת את הקצב שלך
לאן שתרצי ללכת
אמצא בשבילך את המרחב


תאספי את הדברים ותמשיכי לאט
אני אעמוד שם
אחזיק בשבילך
במוטות הכסופים


אשמע את קולך
מהדהד בין העוברים והשבים
אני אעמוד בקצה של הכביש
אחכה לשמוע את ההד , לראות את הצל חולף דרכי


אעמוד בפינה
מכוניות יאירו את דרכך
היציאה פתוחה, המחסומים ירדו
אני אחכה לאן שתרצי ללכת


זו המהות האמיתית של כל הסיפור, לא?