אני כבר לא זוכר
מתי זה התחיל
ראיתי את הפנסים
מהבהבים
שני חתולים ברחו אל
תוך השיחים
ואנחנו נצרבנו לאט
בחשכה הגדולה
יכולנו לשמוע את
הזמר מדבר במקום לשיר
והשיר המשיך, בלי
שידענו מה הולך לקרות
את אמרת הרבה
דברים, לא התכוונת להכל
הבטתי לשמיים,
החשכה הגדולה וכמה כוכבים בודדים
תמיד האמנו בטוב
אני כבר לא זוכר
מתי זה התחיל
פנסים מהבהבים,
חנויות נסגרות
ואותנו קופאים
במקום
כל מה שלימדו אותנו
נעלם
האמת הגדולה או
המשחק המכור
ואני עומד בקצה,
סופר את השעות
בלי זמן אי אפשר
לעשות דבר
מבט אחד ושוב הכל
נרגע
יכולנו להחזיק
ידיים
להרגיש חזקים במרחב
ובינתיים הפנסים
מהבהבים, כמה אפשר עוד להרגיש
הפסקת לשאול אותי
שאלות קשות
ידעת שאני נלחץ
מטעויות
כשחזרנו לחדר, שום
דבר לא היה שם
הכל כמו זז, אבל
אנחנו קפאנו במקום
הטוב הזה עדיין כאן, לעולם לא עזב
