השמלה הכחולה

פתאום התחיל לרדת גשם

הרדיו בחדר הפסיק לנגן

נכנסת עם שמלה כחולה

לא חיכית שאהיה מוכן, מבט אחד אמר הכל

חברים באו ועזבו

האוכל שבישלת נגמר

שאלתי את עצמי מיליון שאלות בלי קול

פחדתי שתעני לי על כל אחת מהן

בספרים שקראתי אין כבר גיבורים

אף פעם לא אמרתי לך איך זה נגמר

עכשיו עם השמלה הכחולה יצאת החוצה

הגשם התחזק, הלכנו מהר ונרטבנו

נזכרתי בפטפון הישן עם התקליטים השרוטים

נברשות גדולות למנורות קטנות וטפטים ישנים

זוכרת איך היינו יושבים בסלון, מחכים לשמונה

רואים חדשות וממשיכים משם לבד 

עכשיו, מבט אחד אומר הכל

ואת שותקת ממילא

לא מדברים יותר , לא מרגישים דבר

ואם פעם דיברנו, תגידי לי איך זה הרגיש

לא היינו קורבנות, לא הסכמנו לתוויות

כל אחד אמר משהו, בסוף החלטנו לבד

זוכרת איך רקדנו באמצע הסלון

החברים באו והלכו, נשארנו עד הסוף

פתאום התחיל לרדת גשם

הרדיו ניגן שיר ישן

יצאת מהחדר עם השמלה הכחולה, כמו אז

נשארתי רק עם התחושה 

על בית שלא היה ואת עם שמלה שאין לך