כל פיקדון שאפקיד
כעת
מישהו ישתמש בו
בשלב כזה או אחר
עומד דרוך מול
המטחים
אי אפשר לדבר יותר
ככל שזה מתקרב זה
יותר מפחיד
הם לא נותנים לי
סיכוי להינצל
ככה זה שחיים
ממלחמה למלחמה
הם לא מוכנים לוותר
על גדרות וחומות
אז אני נשאר בצד,
מנסה לא להתבונן במה שאני רואה
כל פיקדון שאפקיד
עכשיו
לא ישמש אותי יותר
אורות חזקים, צל
גובר
אי אפשר להבין כמה
זה קרוב
כשאין יותר משהו
אחר להאמין בו
אסור לדבר, אסור
לצעוק
חייבים להסכים עם
כל דבר
והם ירצו אותי כך
או כך
גם הלב עומד שומם
מול מה שפעם היה
חלום ועכשיו זה אבק
אני עומד בצד, לא
מצליח להבין
איך זה יכול להיות
שהחומות והגדרות
השתלטו על כל הנחלות
עומד בצד ולא מסוגל
להגיע אל האמצע
חור נפער, הפיקדון נמסר, לא נשאר לי דבר
מה שאנחנו מחזיקים ביד, הפיקדון, כבר איננו שווה דבר, אסור היום לומר כלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה