סירות מפליגת מקו
החוף
נשארנו לבדנו על
ספסל בטיילת
הזמן עובר מהר,
אנחנו לא שמים לב
לא מחזיקים יותר
ידיים כמו פעם
תביטי אני אומר לך
איך המילים הגדולות
שאמרנו פעם ניתקו מגע
אין לנו יותר שום
דרך לתחושה חדשה
תביט את אומרת, אין
כאן סימנים רק אותות אזהרה
כשהיינו ילדים אמרו
לנו מה טוב ומה רע
היום הכל בא במחיר
גבוה, בלי סימן שאלה
את אומרת משהו אני
נאבק
אני מחזיר תשובה
ואת בוכה
הסירות עזבו את קו
החוף, הפליגו מכאן
בספסל שבטיילת, שום
דבר חדש לא נראה
אי אפשר להתאהב
פתאום ככה סתם
אפשר לאבד הכל אם
לא מחזיקים מספיק חזק
תסביר לי איפה
אנחנו עכשיו
נדמה לי שהלכנו
רחוק מדי
בשביל להגיע אל
אותה נקודה בקרב
ממנה אף אחד לא חזר
חי
אנחנו לא מחזיקים
ידיים
לא רוקדים יותר
הזמן שלנו מת
מה שצריך לבוא
במקום מאחר
תמונת מצב, אחת מיני רבות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה