הגשם ירד חזק ודפק
על שמשות החלונות
אי אפשר שלא היה
לשמוע אותו
זוכר את עצמי בתוך
דירה קטנה
מסתכל מצד לצד,
מפחד, אולי ככה אני מרגיש את זה היום
תמונות על הקירות,
טלוויזיה כבדה
לא היתה גינה ירוקה
מסביב,
לא היה כלב שנבח
משהו ישן, עמוק,
חלחל פנימה
כביש אחד לשום מקום
ועוד כביש אחד הרחק מפה
לא זוכר אם הסתבכתי
בחוטים של עצמי
משהו אחר עוצם את
עיניי
משהו מתפורר בלי
מגע
אולי ממתקים ישנים,
אולי קופסה מפח
על השולחן, אין
מגזינים ואין עיתונים יומיים
גשם חזק, ומסדרון
עם דקים
זוכר ילדים רצים
בחדר מדרגות ושכנה אחת מפחידה
בקצה של השמיים, יש
עוד עננים שחורים שמחכים
פחדתי נורא, אני
מפחד עדין
ועל כל דבר שנראה
אמיתי, יש משהו שנראה דמיוני
גם הזיכרון כבר לא
שייך לסיפור הזה
גשם חזק
דירה קטנה
אני באמצע, רועד
מפחד
אולי אני עומד
עדיין שם
ככה הרגשתי בדירת ילדותי, באמצע החורף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה