והנמרים יוצאים לאט
מן היער
בדיוק כשאנחנו מאבדים
כיוון
הולכים לאיבוד
בין מדרכות האספלט
לעצים הזקנים
אחרים השאירו אחריהם
תקוות
אצלנו,
אין מקום לטיפות אחרונות
גם בחלודה אנחנו
נזדקקים לעזרה
והנמרים יוצאים לאט
אנחנו עומדים בצד
מביטים עליהם
תקווה ישנה בעינינו ,
משפילה מבט
אל תתאהבי בי עכשיו
יש לנו עוד הרבה מה
לומר
אני לא אשאיר כלום
אחריי
ואת תישארי ליד החלון,
מחכה
תראי נמרים חוצים את
הכביש
בצד השני יש תמיד תחושה
כמעט אמיתית
עד שהיא פוגעת בלי
כוונה
אני לוגם מהבקבוק של
המים
והולך לאיבוד בטיפות
שיורדות במורד גרוני
את מביטה בי מהצד
נמרים חוצים את הכביש
הם לא יודעים מה מחכה
שם עכשיו
רק אצלנו יש תחושה
ששם זה אמיתי
המדרכות מלוות את העיר
האם העצים מלווים את
היער
אנחנו אף פעם לא נדע
לא נגיע לשם לעולם
אל תתאהבי בי עכשיו
יש לנו עוד הרבה דברים
לומר
אל תשאירי אותי כאן
לבד
אני אקום ואלך לאיבוד
נמרים חוצים את הכביש
אולי אנחנו רחוקים מדי
בשביל לראות את זה
בשביל ללוות אותם בחזרה
נמרים מאיימים עלינו, ואולי הם בסך הכל מחליפים צד מהיער אל הכביש
