כשהתיק ירד מעל הגב
שלנו
לא היתה לנו שום
סיבה ליפול
אך מול התהום, לא
יכולנו לעמוד
גם כשכל ההבטחות
נשמרו אצלנו בפנים
הבטחנו להישאר
ילדים לנצח
אז למה אנחנו
הולכים היום
עם מקל הליכה
שמחזיק אותנו קרובים
מה איבדנו בזמן ומה
שכחנו לקחת איתנו
מול התהום לא יכולנו
לעמוד
כל מה שנשבענו
לעצמנו, נשכח
גם הלב לא יכול היה
להחזיק מעמד
מול הפיתוי הגדול
שעמד שומם
נשבענו שכל עוד
נוכל, אנחנו נלך באותו הקצב
אך היום אנחנו
מחזיקים מקל הליכה
מבקשים להרגיש
קרובים
כשהעיניים לא
מסוגלות למצוא את האופק
יש כאן תחושה של
יתמות
ממחשבות ומתחושות
כל מה שנשבענו בו
בסוף בגד בנו
הבטחנו שנהיה ילדים
לנצח
אז למה אנחנו
מחזיקים מקל הליכה
מלווים זה את זה
ביד שלא ניפול
האם יש לנו גוף או
מוטות עליהן אפשר לסמוך
הבטחנו להיות ילדים לנצח והנה יש לנו מקלות שעוזרים לנו ללכת