כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות מקל הליכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מקל הליכה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

ילדים לנצח

כשהתיק ירד מעל הגב שלנו
לא היתה לנו שום סיבה ליפול
אך מול התהום, לא יכולנו לעמוד
גם כשכל ההבטחות נשמרו אצלנו בפנים

הבטחנו להישאר ילדים לנצח
אז למה אנחנו הולכים היום
עם מקל הליכה שמחזיק אותנו קרובים
מה איבדנו בזמן ומה שכחנו לקחת איתנו

מול התהום לא יכולנו לעמוד
כל מה שנשבענו לעצמנו, נשכח
גם הלב לא יכול היה להחזיק מעמד
מול הפיתוי הגדול שעמד שומם

נשבענו שכל עוד נוכל, אנחנו נלך באותו הקצב
אך היום אנחנו מחזיקים מקל הליכה
מבקשים להרגיש קרובים
כשהעיניים לא מסוגלות למצוא את האופק

יש כאן תחושה של יתמות
ממחשבות ומתחושות
כל מה שנשבענו בו
בסוף בגד בנו

הבטחנו שנהיה ילדים לנצח
אז למה אנחנו מחזיקים מקל הליכה
מלווים זה את זה ביד שלא ניפול
האם יש לנו גוף או מוטות עליהן אפשר לסמוך



הבטחנו להיות ילדים לנצח והנה יש לנו מקלות שעוזרים לנו ללכת