כוכבים נופלים מעל
השדות
איפה שפעם ידענו
לטפח תקוות
אין יותר מקום
לטעויות
רק מזוודות גדולות
ומטוסים ממריאים הרחק מפה
אני לא אוסף את
החפצים
לא מכבה את האור
מחוג רודף מחוג
זיכרונות נבנים בכל
רגע בין סילונים של אש
לא נשארו יותר
סיבות להאמין שיהיה משהו יותר טוב מזה
הלילות זה כל מה
שנשאר שלם
כשהימים מתפרקים
בגעגועים למשהו ישן
אולי פעם עוד נגיע
לימים ההם
בינתיים התקוות
מתפוררות בידיים
כרזות וסיסמאות
אף אחד לא מבין
בעצם
מה כל זה אומר
מתכנסים בתוך עצמנו
אל זמן אבד
אני כבר לא יודע
כמה רחוק אפשר להגיע
אם בכל פינת רחוב
יש מחסום
ומול העיניים יש
אויב עם כוונות רובה
לא אוסף את החפצים
לא מכבה את האור
המהפכות יתחילו
בלעדינו
אנחנו לא צריכים
למהר
יכול היה להיות
נפלא
אם היינו יודעים
לאן לקחת את זה
ועכשיו האורות
נדלקים בבת אחת
ועדיין לא מוצאים
את היציאות
אולי זה קרוב, אולי
זה כאן
איפה שפעם ידענו
לטפח תקוות
אין יותר מקום
לטעויות
רק מזוודות גדולות
ומטוסים ממריאים הרחק מפה
רחוק מכאן, אומרים שיותר טוב, כאן יש רק מקום לטעויות
