ראיתי את עצמי צולל
אל אדמה בוצית
שם לא עמדו מלאכים
ולא שדים
רק סימנים של חיים
קדומים
חיכו לי שאמשוך
אותם
ראיתי את עצמי צולל
אל תוך נפשי
מבקש רחמים
מכל השערים שנפתחו
מאלוהים עשוי קרטון
עומד על מדף
לא מאמין במחירים
ולא מאמין במבצעים
זה שביל אחד שאני
יכול ללכת בו בעצמי
זו הליכה שאני לא
זקוק עבורה לקביים או לידיים שיחזיקו אותי
עכשיו אני יכול
לצאת מזה, גם אם פניי מכוסות בבוץ
סימנים על הקירות
ודם על הידיים
כל כך הרבה טיפות
אחרונות של רעל טפטפו בתוכי
עד שלא ידעתי מה
לעשות, נשארתי מרוקן מבפנים
עכשיו אני יכול
לצאת החוצה
מחוטא באור השמש
כמה זמן יעבור עד
שהחשכה הגדולה תחלוף
בתוכי יש לעיתים
נרות דולקים
הם מאיימים לשרוף
הכל
להבעיר כאן את
השדות
שמבקשים להצמיח
בתוכי חיים
זה שביל אחד שאני
יכול ללכת בו בעצמי
זו הליכה שאני לא
זקוק עבורה לקביים או לידיים שיחזיקו אותי
עכשיו אני יכול
לצאת מזה, גם אם פניי מכוסות בבוץ
אז עכשיו שקט
מבפנים, שקט מבחוץ
אני נוסע ולא יודע,
אם יש סיבות לחזור
הכל התחיל ממשפט ומשם המשיך הלאה, אל תחושות שלא יכולות להיעלם
