אולי נקשיב לצופרים המייללים פה
אולי נלמד ללמוד
נלמד שוב עוד פעם
איך לאהוב בלי להתחרט
בלי לפחד
אולי פעם נבחין בדמעות שעל פנינו
נרגיש את הגוף זורם לו לאיטו
אולי את, אולי אני
אולי שנינו
אולי נברח את הגבול ביחד
אולי נביט בכלבים הישנים
נהיה כמוהם, לא נקום גם עוד פעם
אחרי שתנצח אותנו התמימות
אולי נלך רחוק, רק שנינו בחושך
שרו על זה כבר אינספור מילים
אולי עכשיו תורנו
בגלגל המסתובב
והנה שוב אנחנו
נעים בכיוון הרוח
מחפשים תקוות בים שמולנו
מלוחים הם הדמעות
כבר ניקו אותנו גם יחד
מכול הכאב, התבוסה, זה כישלון חרוץ
אולי נביס שוב את עצמנו, רק עוד פעם
את מה שהיינו, את מה שהפכנו להיות
שניים, אולי לבד
אולי שוב ביחד
ואת תבואי אלי בלילה הראשון
אולי נפרק את הארונות
נשבור קיר אחד, נציב בינינו שולחן
נדבר פנים אל מול פנים
כאב לחוד
אולי נמרוד שוב פעם, במי הפעם?
נכה את עצמנו עד אור ראשון
ברחובות העיר
לא אל תסתתרי, אל תעשי את עוד פעם
מדברים חרישית, מקשיבים לענפים הנשברים
אולי נראה שוב תוכניות של טלוויזיה
ניתן לאור הראשון שיחמם אותנו
אולי שוב נשתה, אולי נשכח לקום
אל תנסי להשתנות, זה לא עזר לך פעם
אני לא מנסה לתרץ
כבר אין מקום
אולי נשכב, אולי אני אשאיר לך מכתב פרידה
אולי עכשיו אנחנו, כבר לא יודעים מה הפעם
נקשיב לאזעקות המייללות בלילה
נשאיר את הדמיון שלנו לאורחים אקראיים
כן, אולי נתאהב
למה לנו עוד פעם?
אחרי הכול, כבר היינו בסרט הזה רק אתמול
שיר משנת 2003, הצופרים הם האמבולנסים שייללו בתקופת האינתיפאדה השנייה, אנחנו זה אנחנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה שהגבתם, אשמח לשמוע מכם גם בעתיד