כל בוקר
מביטים במראה
מחפשים את הקמטים
שנולדו בנו בלילה
והלילה הזה
מלא בחלומות שווא
מדי פעם נדודי שינה מלווים אותנו
אל בוקר קר ואפלולי
את אומרת לי בקול מנחם
אנחנו צעירים בשביל כל זה
אז למה אנחנו מרגישים אחרת
כמו היינו פה פעם, ולא עזבנו מאז
כן, כל בוקר מול המראה
מביטים בעייפות
על ידיים שמתקשות למצוא מקום
לאחוז במשהו בשלווה
הלילות לא מתארכים
ואנחנו הולכים לישון מוקדם
עוד לפני שיורדות הכתוביות
אין לנו מושג אם הגיבור נשאר או הולך
את אומרת, תביט
יש לך שיערות לבנות
ואני חושב על כל המהפכות
שלא עשיתי מעולם
ואני לא אומר לך מילה
רק מקשיב לדפיקות של לב
שטרם החליד, עדיין לא פסק לעבוד ’
גם כשאנחנו מביטים במראה ומגלים אותנו חדשים או ישנים כמה שנרגיש צעירים, ככה נהיה זקנים במראה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה שהגבתם, אשמח לשמוע מכם גם בעתיד