בסוף
אלו היו הזיכרונות
שהפילו אותי
כמו מתאגרף חסר משקל
אל זירה מלאה בדם
בסוף
הזיכרונות קרעו ממני
את הסוף
לא נתנו לי להמציא
התחלה חדשה
ואני נותרת שרוע על
הרצפה
בלי כלום
באמצע הלילה,
אני שוב מגלה
שהזמן לא עוצר אף פעם
לא את המחשבות,
לא את העבר
זיכרונות שבים אלי
עם רובים וסכינים
בשבילם,
אני הרי
הטורף,
הנטרף והפיתיון
בן אדם,
רק עם זיכרונות
בסוף,
הם ישאירו אותי,
כדי לקיים את עצמם
כן, בסוף הזיכרונות תמיד מפילים אותי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה שהגבתם, אשמח לשמוע מכם גם בעתיד