את מניחה את הדברים
ומביטה עלי
מבקשת שאקבע את
העמדה
אני מתקפל ונשכב על
הספה
את לוקחת את
המפתחות ויוצאת
את תמיד הולכת,
תמיד חוזרת
אין לי שליטה על כל
זה
אין לי שליטה על מה
שאת מרגישה
מוחק מאיתנו כתמים,
שלא נצטרך להסביר
את הולכת, את תמיד
הולכת
כשאת חוזרת, את לא
מבינה איך זה מרגיש
אני מנסה להסביר,
המילים נטולות הקשר
משפטים כתובים בלי
כוונה, אין לי חיצים ואין לי מטרות
כמו חיילים
שמתקדמים לאט
את מסדרת את הדברים
בחדר
אחר כך את מסבירה
שלא היתה לך ברירה
קראו לך אז באת, לא
ביקשתי שום דבר
על השולחן, השארתי
לך מילים
שירים לא ברורים,
שאני לא יכול להסביר
זה אושר אבוד
אולי עצב כתוב
הנה אני בא, הנה את
הולכת
תמיד את חוזרת
אחר כך את מסבירה
לי שאכזבות תמיד יהיו
אני לא יכול להילחם
בהן
ושם, האור דולק
מישהו בוודאי מדבר
מישהו אחר צוחק
יקראו לך אז תלכי,
אני לא נלחם בזה יותר
הולכת, חוזרת, לא יכול להילחם בזה אם תישארי או לא